בדידות בגיל השלישי: דרכים מעשיות לשמור על קשרים חברתיים ועל חיים מלאים

עם השנים, המעגל החברתי של אנשים רבים הולך ומצטמצם. הילדים עזבו את הבית ולפעמים גרים רחוק, חברים ותיקים עברו דירה או הלכו לעולמם, היציאה לגמלאות ניתקה את הקשר היומיומי עם עמיתים לעבודה, ומגבלות בריאותיות מקשות על יציאה מהבית. התוצאה אצל רבים היא בדידות, תחושה שקטה אבל כבדה שמשפיעה לא רק על מצב הרוח אלא גם על הבריאות הגופנית. החדשות הטובות הן שבדידות אינה גזירת גורל, ויש דרכים רבות להתמודד איתה.

למה בדידות היא עניין בריאותי

אנשי מקצוע בתחומי הרפואה ובריאות הנפש מתייחסים כיום לבדידות כגורם סיכון של ממש. בדידות ממושכת קשורה לסיכון מוגבר לדיכאון ולחרדה, לירידה קוגניטיבית, להפרעות שינה ולהזנחה של הבריאות. אדם שחי לבד ואין לו עם מי לדבר נוטה פחות לאכול ארוחות מסודרות, לצאת להליכה או ללכת לבדיקות.

חשוב להבחין בין להיות לבד לבין להרגיש בודד. יש אנשים שחיים לבד ומרגישים מצוין, עם חיים חברתיים עשירים ועם זמן לעצמם שהם נהנים ממנו. ויש אנשים שמוקפים במשפחה ובכל זאת מרגישים בודדים, כי הקשרים שלהם שטחיים או לא מספקים. המטרה היא לא רק להרבות במפגשים, אלא לבנות קשרים משמעותיים.

מועדונים ומרכזים קהילתיים

ברוב היישובים בישראל פועלים מועדונים לגיל השלישי, מרכזי יום ומתנ״סים עם פעילויות ייעודיות. במקומות האלה אפשר למצוא חוגים, הרצאות, טיולים, ארוחות משותפות ופעילות גופנית מותאמת. היתרון הגדול הוא המפגש הקבוע עם אותם אנשים, שמאפשר ליצור חברויות חדשות לאורך זמן.

כדאי לפנות למחלקת הרווחה או לאגף הקהילה ברשות המקומית ולברר אילו מסגרות קיימות באזור. לפעמים יש גם הסעות למי שמתקשה להגיע בכוחות עצמו. הצעד הראשון הוא לרוב הקשה ביותר, ולכן כדאי להגיע לפעילות הראשונה עם חבר, שכן או בן משפחה.

התנדבות: לתת ולקבל

התנדבות היא אחת הדרכים הטובות ביותר להתמודד עם בדידות. היא מעניקה תחושת משמעות, מבנה לשבוע ומפגש עם אנשים בכל הגילים. לאנשים בגיל השלישי יש ניסיון חיים, ידע מקצועי וזמן, ואלה משאבים יקרים עבור ארגונים רבים.

אפשרויות ההתנדבות מגוונות: סיוע בבתי ספר ובקריאה עם ילדים, ליווי עולים חדשים, עזרה בבנקי מזון, פעילות בבתי חולים, הדרכה במוזיאונים, ייעוץ לעסקים קטנים ועוד. כדאי לבחור תחום שמעניין אתכם ומתאים ליכולות הגופניות שלכם, ולהתחיל בהיקף קטן של כמה שעות בשבוע.

ללמוד משהו חדש

למידה בגיל מבוגר לא רק מעשירה את הידע, אלא גם יוצרת הזדמנויות למפגשים חברתיים. אוניברסיטאות ומכללות רבות מציעות תוכניות לימוד לגמלאים, ובקהילה פועלים חוגי שפות, ציור, מוזיקה, היסטוריה, צילום ומחשבים.

למידה בקבוצה יוצרת שיח, עניין משותף ונושאים לשיחה. בנוסף, היא מאתגרת את המוח ותורמת לשמירה על הכושר הקוגניטיבי. אין צורך לחשוש מכך שעבר זמן רב מאז הלימודים. במסגרות האלה האווירה בדרך כלל נינוחה ותומכת, והמטרה העיקרית היא ההנאה.

להיעזר בטכנולוגיה כדי להתקרב

הטלפון החכם והמחשב יכולים להיות גשר חשוב למשפחה ולחברים. שיחות וידאו מאפשרות לראות את הנכדים שגרים רחוק, קבוצות הודעות משפחתיות מאפשרות להיות מעורבים בחיי היומיום, ורשתות חברתיות מאפשרות לחדש קשר עם חברים ותיקים.

אם הטכנולוגיה מרגישה מאיימת, אפשר להיעזר בנכדים, בחוגי מחשבים לגיל השלישי או בהדרכות שמציעות רשויות וארגונים. כדאי ללמוד כמה פעולות בסיסיות ולתרגל אותן עד שהן נעשות טבעיות. עם זאת, חשוב לזכור שהקשר הדיגיטלי הוא תוספת ולא תחליף למפגשים פנים אל פנים.

לשמור על קשר עם המשפחה והשכנים

לפעמים מספיקים שינויים קטנים כדי לחזק קשרים קיימים. אפשר לקבוע שיחת טלפון קבועה עם כל אחד מהילדים, ארוחת שישי משפחתית אחת לחודש או יום קבוע בשבוע עם הנכדים. גם השכנים הם משאב חשוב: כוס קפה במרפסת, עזרה הדדית בקניות או טיול ערב משותף בשכונה.

כדאי גם לא לחכות שאחרים יפנו. הרבה פעמים גם השכן מהקומה למטה או החברה מהעבודה הקודמת מרגישים בודדים, ושמחים לקבל טלפון. יוזמה קטנה יכולה לפתוח מחדש קשרים שהתרופפו.

פעילות גופנית בקבוצה

פעילות גופנית טובה לגוף ולנפש, וכשהיא נעשית בקבוצה היא גם מחזקת את הקשרים החברתיים. קבוצות הליכה בבוקר, התעמלות בפארק, שחייה בבריכה העירונית, ריקודי עם, יוגה או טאי צ׳י מתאימים לגילאים מבוגרים ומאפשרים מפגש קבוע.

לפני שמתחילים פעילות חדשה, במיוחד אם יש מחלות רקע, כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה. ואם תחושת הבדידות מלווה בעצב מתמשך, בחוסר עניין, בהפרעות שינה או במחשבות קשות, חשוב לפנות לרופא או לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש. יש טיפולים יעילים, ואין סיבה להתמודד לבד.

תחביב, חיית מחמד ושגרה יומית

מעבר למפגשים עם אנשים, יש דברים נוספים שממלאים את היום במשמעות ומפחיתים את תחושת הבדידות. תחביב שאוהבים, כמו גינון, נגרות, סריגה, בישול או כתיבת זיכרונות, מעניק עניין וסיפוק, ולעתים גם פותח דלת לקבוצות של אנשים עם אותה תשוקה. גינה קהילתית בשכונה, למשל, משלבת עבודה בחוץ עם מפגש קבוע עם שכנים.

גם חיית מחמד יכולה להיות חברה נפלאה. כלב שצריך לצאת איתו לטיולים מוסיף שגרה, תנועה והזדמנויות לשיחות עם בעלי כלבים אחרים בגינה. חתול מעניק נוכחות חמה בבית. כמובן, כדאי לבחור בעל חיים שמתאים ליכולות הגופניות ולאורח החיים. ולבסוף, שגרה יומית קבועה, עם שעות קימה, ארוחות ויציאה מהבית, נותנת מבנה ליום ומונעת מהימים להתמזג זה בזה.

לסיכום, בדידות בגיל השלישי היא תופעה נפוצה, אבל אפשר לשנות אותה. מועדונים קהילתיים, התנדבות, לימודים, טכנולוגיה, חיזוק הקשרים עם המשפחה והשכנים ופעילות גופנית בקבוצה הם דרכים מוכחות לחזור לחיים מלאים. הצעד הראשון אולי קשה, אבל כל צעד קטן מקרב לתחושת שייכות ושמחה.