מאמצים כלב מעמותה: כל מה שצריך לדעת לפני שמביאים חבר חדש הביתה

בעמותות ובכלביות ברחבי הארץ מחכים אלפי כלבים לבית חם. חלקם ננטשו, חלקם נמצאו משוטטים ברחוב וחלקם נמסרו על ידי בעלים שלא יכלו להמשיך לטפל בהם. אימוץ כלב הוא מעשה של חסד, אבל גם התחייבות ארוכת טווח לשנים רבות. כדי שהאימוץ יצליח ויהיה טוב גם לכם וגם לכלב, כדאי להתכונן מראש, לבחור בתבונה ולהבין מה מחכה לכם בשבועות הראשונים.

לפני הכול: האם אנחנו באמת מוכנים

כלב חי בממוצע בין עשר לחמש עשרה שנים, ולפעמים יותר. לפני שמתאהבים בתמונה חמודה ברשת, כדאי לשאול כמה שאלות כנות. כמה זמן ביום אנחנו מחוץ לבית? מי יוציא את הכלב לטיולים בבוקר ובערב, גם בחורף ובימי חום? האם יש לנו מקום מתאים, והאם בעל הדירה מאשר בעלי חיים? מה נעשה עם הכלב כשנטוס לחופשה?

גם השיקול הכלכלי חשוב. מעבר למזון, יש הוצאות קבועות על חיסונים, טיפולים נגד טפילים, ציוד, ולעתים גם טיפולים וטרינריים לא צפויים. כדאי להעריך את העלויות מראש ולבדוק אם יש מקום בתקציב המשפחתי. אימוץ שנעשה בדחף ומסתיים בהחזרת הכלב לעמותה הוא חוויה קשה מאוד עבור הכלב.

לבחור את הכלב שמתאים לאורח החיים

הטעות הנפוצה היא לבחור כלב לפי המראה בלבד. הרבה יותר חשוב להתאים את האופי ורמת האנרגיה של הכלב לאורח החיים שלכם. משפחה פעילה שאוהבת טיולים בטבע תסתדר עם כלב אנרגטי, אבל זוג מבוגר בדירה קטנה ירוויח יותר מכלב רגוע ובוגר.

כדאי לחשוב גם על הגיל. גור מתוק ומשעשע, אבל דורש אילוף, סבלנות ונוכחות רבה בבית. כלב בוגר, לעומת זאת, כבר מגיע עם אופי מגובש, לעתים קרובות כבר רגיל לעשות צרכים בחוץ, ואפשר לדעת מראש איך הוא מתנהג עם ילדים או עם כלבים אחרים. כלבים מבוגרים נוטים להישאר בעמותות זמן רב יותר, ואימוץ שלהם הוא מתנה כפולה.

שאלות שכדאי לשאול בעמותה

צוותי העמותות והמתנדבים מכירים את הכלבים היטב, והם המקור הטוב ביותר למידע. אל תהססו לשאול הרבה שאלות:

• מה ידוע על העבר של הכלב ואיך הגיע לעמותה?
• איך הוא מתנהג עם ילדים, עם כלבים אחרים ועם חתולים?
• האם יש לו בעיות התנהגות ידועות, כמו חרדת נטישה או נביחות?
• מה המצב הרפואי שלו, האם הוא מחוסן, מעוקר ומסומן בשבב?
• האם אפשר לבוא לפגוש אותו כמה פעמים לפני ההחלטה?

עמותות רבות עורכות שיחת התאמה ולפעמים גם ביקור בית. זה לא חוסר אמון, אלא דרך לוודא שהכלב הולך למקום שבו יוכל להישאר לתמיד.

להכין את הבית לפני שהכלב מגיע

כדאי להכין מראש את הציוד הבסיסי: מיטה או מזרן, קערות לאוכל ולמים, רצועה וקולר או רתמה, מזון מתאים, צעצועים ושקיות לאיסוף צרכים. חשוב לבחור פינה שקטה בבית שבה הכלב יוכל לנוח ולהרגיש בטוח, הרחק מהמעבר הראשי.

בנוסף, כדאי לעבור על הבית ולהרחיק דברים מסוכנים: חוטי חשמל חשופים, תרופות, חומרי ניקוי, צמחים רעילים לכלבים ומזון שאסור להם, כמו שוקולד וענבים. אם יש חצר, בדקו שהגדר שלמה ושאין פתחים שדרכם הכלב יכול לברוח. כלב חדש שעדיין לא מכיר את הסביבה עלול לנסות לחזור למקום מוכר.

השבועות הראשונים: סבלנות וזמן הסתגלות

הימים הראשונים בבית חדש מבלבלים ולעתים מלחיצים עבור הכלב. הוא נמצא בסביבה לא מוכרת, עם ריחות חדשים ואנשים חדשים. חלק מהכלבים מסתגרים, חלק לא אוכלים, וחלק דווקא נרגשים מאוד. כל התגובות האלה טבעיות. כדאי לתת לכלב זמן ומרחב, לא להציף אותו באורחים ובמבקרים ולא לצפות שיתנהג כמו כלב ותיק בבית כבר מהיום הראשון.

כלל אצבע שמקובל בקרב מאמצים הוא שלושה ימים להתאוששות מהמעבר, שלושה שבועות ללמידת השגרה ושלושה חודשים להרגשה מלאה של בית. זה כמובן לא מדויק לכל כלב, אבל זה מזכיר שההסתגלות לוקחת זמן, ושהאופי האמיתי של הכלב יתגלה בהדרגה.

שגרה, גבולות ואילוף בסיסי

כלבים מרגישים בטוחים כשיש להם שגרה צפויה: זמני האכלה קבועים, טיולים בשעות דומות ומקום קבוע לישון. כדאי לקבוע את הכללים מהיום הראשון, למשל אם מותר לעלות על הספה או לא, ולהקפיד שכל בני המשפחה ינהגו באותו אופן.

אילוף בסיסי, עם פקודות כמו שב, ארצה ובוא, מחזק את הקשר עם הכלב ומשפר את הביטחון שלו. מומלץ להשתמש בשיטות חיוביות שמבוססות על פרסים ושבחים, ולא על עונשים. אם מופיעות בעיות התנהגות שקשה להתמודד איתן, כמו תוקפנות, חרדה קשה או הרס בבית, כדאי לפנות למאלף מוסמך או לווטרינר שמתמחה בהתנהגות.

ביקור ראשון אצל הווטרינר

גם אם הכלב הגיע מחוסן ומטופל מהעמותה, כדאי לקבוע ביקור אצל וטרינר קבוע בימים הראשונים. הביקור מאפשר להכיר את הכלב, לבדוק את מצבו הכללי, לעדכן את הרישום ולתכנן את לוח החיסונים והטיפולים להמשך. זו גם הזדמנות לשאול על תזונה מתאימה לגיל ולגודל של הכלב.

חשוב לוודא שפרטי הבעלות בשבב האלקטרוני מעודכנים על שמכם, ושהכלב רשום ברשות המקומית כנדרש. כך, אם חלילה הכלב יברח, יהיה קל יותר להחזיר אותו הביתה. כדאי גם לשמור את המסמכים הרפואיים שקיבלתם מהעמותה במקום מסודר.

כדאי לזכור שגם אחרי האימוץ, רוב העמותות שמחות להמשיך ללוות את המאמצים. אם עולות שאלות או קשיים בשבועות הראשונים, פנו אליהן לייעוץ. המתנדבים מכירים את הכלב ואת ההיסטוריה שלו, ולעתים קרובות יש להם פתרון פשוט לבעיה שנראית לכם גדולה.

לסיכום, אימוץ כלב מעמותה הוא אחת ההחלטות המתגמלות ביותר שמשפחה יכולה לקבל. בחירה מושכלת, הכנה של הבית, סבלנות בתקופת ההסתגלות ושגרה ברורה יעזרו לכלב להפוך לבן משפחה אמיתי. בתמורה תקבלו חבר נאמן, אוהב ומכיר תודה לשנים רבות.